סוד - טכנולוגיות בע"מ נ' הלברשטין

החלטה

מונחת בפני בקשת התובעת לדחיית מועד הגשת תצהיר עדותו הראשית של החוקר מטעם התובעת.

לצורך הכנת תביעתה והוכחתה נעזרה התובעת בחוקר פרטי, אשר ערך חקירות ודו"ח חקירה הנוגעים לתובענה.

התובעת טוענת, כי דו"ח החקירה נערך כדי להתמודד עם טענותיה של הנתבעת וקיים חשש ממשי, שאם תיחשף הנתבעת לתוכנו של דו"ח החקירה הנ"ל, תבקש הנתבעת לשנות את גרסתה ולהתאים את תצהירי העדות הראשית מטעמה באופן שיטשטש את חשיפת האמת ויימנע מבית המשפט הכרעה על סמך העובדות לאשורן.

התובעת ציינה, כי גילתה בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה את קיומו של דו"ח החקירה וטענה לחסיונו. וכעת, הבקשה העומדת בפניי כעת הינה בקשה לדחיית מועד הגשתה של הראיה שנטען לחיסיונה אז.

הנתבעת התנגדה לבקשה.

דיון והכרעה

אקדים ואציין, כי התובעת ציינה בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה כי דו"ח החקירה "חסוי". על כן, מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה, כל עוד לא הוסר החיסיון, אזי לא תוכל התובעת לעשות שימוש באותה ראיה. לא זו אף זו: לא ברי שמא אכן מדובר במסמך חסוי. התובעת בחרה לציין בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, כי דו"ח החקירה חסוי הוא, אך הדבר לא נבחן כלל וכלל על ידי בית המשפט ולא הובאה בפניי כל בקשה מטעם מי מהצדדים בהקשר זה.

יחד עם זאת, ולנוכח אי העלאת כל התנגדות מטעם הנתבעת לכך, שהתובעת תחזור בה כעת מטענת חיסיון הדו"ח, אזי אתייחס להלן לבקשה לדחיית מועד הגשת תצהיר החוקר לגופה.

סוגיות סדר הבאת הראיות ושינויים שיש לקיים בו, ואימתי ניתן לחרוג מהכלל של ניהול הליך משפט בקלפים פתוחים, זכו לדיון מקיף ומעמיק בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ב-רע"א 4249/98 סוויסה נגד הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פד"י נה(1) 515).

בית המשפט העליון נדרש במישרין לסוגיה שבענייננו ב-רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (מיום 15.8.2010 – לא פורסם) (להלן: "עניין פלוני") והבהיר מהו הדין הראוי בנוגע להיקף תחולתו של החריג בדבר "עיון מאוחר" המתבקש ע"י תובע.

בעניין פלוני הנ"ל, בית המשפט העליון דן בסוגיית הסטייה מסדר הבאת הראיות במשפט ולא רק מסדר הדין בנושא גילוי ועיון במסמכים. בעניין פלוני נקבע, כי דחיית מועד העיון בראיה של התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע מהווה למעשה, דחיית המועד להגשת אותה ראיה של התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע. היינו, מהווה סטיה מסדר הבאת הראיות.

בעניין פלוני הנ"ל, בית המשפט העליון קבע, שאין לשלול לחלוטין את האפשרות לדחיית מועד הגשת ראיה מטעם התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע. אך, יש לאפשר דחייה כאמור רק במקרים חריגים ביותר המצדיקים סטיה מסדר הבאת הראיות, כאשר הטיעון של חשיפת הנתבע לראיה בשלב מוקדם תביא אותו להתאים את גרסתו וליצור גרסת בדים, אין בו כשלעצמו כדי להקים טעם מיוחד המצדיק סטיה מסדר הבאת הראיות. וכלשונו של כב' המשנה לנשיאה (כתוארו אז) הש' ריבלין: "המבקשים אינם מצביעים על טעם מיוחד המצדיק לדחות את הגשת ההקלטה עד לאחר הגשת הראיות מטעם המשיבים. הסיכון שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים הוא סיכון כללי, הקיים ברוב-רובן של התביעות, והוא אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל. אכן, לעיתים "זכותו" של התובע להתחיל בהבאת הראיות אינה נוחה לו; לעיתים יעדיף להביא את ראיותיו (ובמקרה זה – מקצת מראיותיו) רק לאחר שהנתבע חשף את מלוא גרסתו ואת הראיות העומדות לרשותו. כך במקרה שלפנינו. ואולם – הכרה בנוחות הטקטית הכללית שבהגשת ראיה מטעם התביעה לאחר הגשת מלוא ראיות ההגנה, כטעם המצדיק לשנות את סדר הבאת הראיות, יוביל לריקון מתוכן של הסדר הרגיל".

מהמקובץ לעיל, האפשרות לקבלת בקשת התובעת להגשת ראיותיה לאחר הגשת ראיות הנתבעים היא מצומצמת ביותר ומוגבלת למקרים נדירים ויוצאי דופן שאינן מתקיימות בעניינו. התובעת טענה טענות כלליות לביסוס בקשתה, שאינן מביאות למסקנה שמקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יוצגו בפני הנתבעת ראיות התובעת רק לאחר הצגת גרסתה של הנתבעת. הסיכון שחשיפת הנתבעת לראיות החוקר הפרטי תוביל אותה ליצירת גרסת בדים אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל ואיני רואה כל סיבה להתיר לתובעת להעיד את החוקר מטעמה ולהגיש באמצעותו את דו"ח החקירה ונספחיו ללא תצהיר עדות ראשית שיוגש מראש.

אשר על כן, הבקשה למתן פטור מהגשת תצהיר החוקר הפרטי נדחית.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ב, 06 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: